תיאוריית הין יאנג YIN-YANG

ספרים של אורון אופק

בפילוסופיה הסינית וברפואה הסינית השתמשו בתיאוריית הין והיאנג כדי להסביר תהליכים המתרחשים ביקום, בטבע ובגוף האדם. הפירוש המילולי של המונח ין הוא "הצד החשוך של הגבעה", ואילו הפירוש המילולי של המונח יאנג הינו "הצד המואר של הגבעה".

הין והיאנג מייצגים גם את כל מכלול המושגים והמשמעויות הנגזרים מצד מואר או חשוך של גבעה. למשל: חושך מתקשר ללילה והלילה לקור, לחוסר פעילות ולהתכנסות, הקור מתקשר לעונת החורף ולכיוון צפון. לאדם הנמצא במקום קר וללא שמש, יהיה גוון פנים חיוור.

לכן, המונח ין כולל בתוכו את כל המושגים הללו: לילה, קור, מנוחה, חורף, צפון, חיוורון ועוד.

על מנת להבהיר, נציג דוגמא מחיי היום יום: אם נחמם מים הם ייהפכו מנוזל או קרח לאדים, ויעלו כלפי מעלה לכיוון השמיים. אם נשוב ונקרר אותם, הם יחזרו ממצב של אדים למצב נוזלי או מוצק.

פעולת החימום הינה פעולה יאנגית ולכן כאלו יהיו גם התוצאה (אדים, אנרגיה) והכיוון (מעלה, שמים). לעומת זאת, פעולת הקירור היא ין ולכן גם התוצאה (דחיסות, חומר) והכיוון (מטה, אדמה) יהיו כאלו.

על פי אותו היגיון איברי הגוף החלולים, אשר מכילים פחות חומר, כמו למשל: מעיים, קיבה, שלפוחית שתן וכיס מרה, נחשבים לאיברים יאנגיים ביחס לאיברים מלאים שאינם חלולים כמו: לב, כבד, טחול, ריאות וכליות אשר נחשבים יניים. חלקו העליון של הגוף נחשב יאנג לעומת חלקו התחתון של הגוף. הצד הפנימי של הגוף (בטן וחזה) נחשב לין לעומת צדו החיצוני (גב). מנקודת מבט זו הין והיאנג מבטאים שני מצבים הפוכים (חום-קור, תנועה-מנוחה, מוחצן-מתכנס, קיץ-חורף, זכר-נקבה). למעשה אלו שני קטבים במעגל דינמי של יחסי גומלין. האחד צומח ומגיע לשיא ואחר כך דועך ומפנה מקום לצמיחת האחר, כפי שהיום מפנה בהדרגה מקום ללילה, הקיץ נהפך לחורף, הלבלוב והצמיחה נהפכים לקמילה ונשירה, ולהיפך.

למרות שהין והיאנג הם מצבים הפוכים, הם משלימים זה את זה, תומכים אחד בשני ויוצרים איזון. כך למשל, אדם דינמי ופעיל (יאנג) חייב לנוח ולצבור כוחות (ין), כמוהו כמנוע שחייב להיות חם לצורך פעולתו, אך זקוק גם לקירור כדי שלא יתחמם יתר על המידה.

עונת החורף והגשמים מכינים את האדמה והזרעים הטמונים בה לנביטה ולבלוב בעונת האביב והקיץ, והגבר והאישה זקוקים זה לזו ליצירת חיים חדשים.

עיקרון נוסף ביחסים שבין ין ליאנג אומר שבכל ין יש זרע של יאנג ובכל יאנג יש זרע של ין. למשל: בחשכת הלילה מופיע אורם של הירח והכוכבים, ואילו בחום היום, ניתן למצוא מסתור בצל עצים ומערות. השמים נחשבים ליאנג, אך הם מורידים גשם; האדמה נחשבת לין אך מתוכה צומחים הצמחים ולפעמים מתפרצים הרי געש; הגבר מכיל זרע של ין, האישה זרע של יאנג, וכל אחד נמשך למשלים שלו.

הין והיאנג הם יחסיים וניתן לקבוע שתופעה מסוימת הינה ין או יאנג רק ביחס לתופעה אחרת. למשל, האקלים בקרית-שמונה קר יותר מזה של אילת, ולכן יהיה ין ביחס אליו; אולם ביחס לאקלים הקר בהרי האלפים, יהיה האקלים של קרית-שמונה יאנג.

המזונות בהיבט ין-יאנג

מזון בעל תכונות ין הוא מזון המוגש בטמפרטורה קרה, או קר מבחינה אנרגטית. המזון יהיה נוזלי כמו דייסות ומרקים, רטוב כמו בתהליך בישול או לח ומכיל נוזלים מטבעו, כמו פירות וירקות מסוימים.

טעם המזון יכול להיות מלוח, חמוץ או מר והוא יכוון את אנרגיית הגוף כלפי מטה ו/או פנימה.

מזון בעל תכונות ין מקרר, מלחלח יובש, מייצר נוזלי גוף, מאט תהליכים בגוף ואת חילוף החומרים.

למשל: עגבניה

מזון בעל תכונות יאנג הוא מזון המוגש בטמפרטורה חמה, או חם מבחינה אנרגטית, מזון יבש כמו טוסט, ביסקוויט וכו', או מכיל מעט נוזלים כמו עוף ובשר ומזונות שעברו תהליך צלייה על האש וייבוש.

טעם המזון יכול להיות חריף ומתוק, והוא יכוון את אנרגיית הגוף כלפי מעלה ו/או החוצה.

מזון בעל תכונות יאנג מחמם, מייבש, מאיץ תהליכים בגוף ואת חילוף החומרים.

למשל: בצל ירוק.

על פי רוב נוכל לראות שבמזונות משולבות יחד תכונות ין ויאנג.

ביצה למשל נחשבת ניטרלית מבחינה אנרגטית, היא תגרום לאנרגיית הגוף לנוע כלפי מעלה אך תחזק ין ותלחלח יובש.

נבט חיטה נחשב לקר מבחינה אנרגטית, אך חריף בטעמו ובעל כיוון עולה.

ין ויאנג ברפואה הסינית

הדינמיקה והשינוי התמידי בין ין ליאנג מסייעים לשמור על האיזון. בכל פעם שאחד מהם מגיע לשיא, הוא מפנה מקום לאחר, ובסופו של דבר בא כל אחד מהם לידי ביטוי באופן שווה.

מנקודת מבט פתולוגית ייתכנו בגוף ארבעה מצבים של חוסר איזון בין ין ליאנג:

עודף ין

מצב שבו חודר קור לגוף. הטיפול הבסיסי הוא לחמם את הגוף ולסלק את הקור.

דוגמא: קור עלול לחדור לכתף עקב חשיפה למזגן, או לקיבה לאחר צריכת מזון ומשקה קרים מאוד. הדבר יתבטא בכאב שיוקל בחימום.

עודף יאנג

חום חודר לגוף. הטיפול הבסיסי הוא לטהר את החום מן הגוף.

דוגמא: אכילת מזון חריף וחם עלולה לגרום לאש בקיבה ולהתבטא ברעב מוגבר, דימום בחניכיים וריח רע בנשימה.

חוסר ין

מצב שבו אנרגיית הין חלשה. באופן יחסי יש יותר יאנג מין והדבר יתבטא בתחושת חום ויובש.

מטרת הטיפול לחזק את הין.

דוגמא: חסר ין בריאות יתבטא בשיעול יבש, פה וגרון יבשים, תחושת חום אחר הצהריים או בערב, ונדודי שינה.

חוסר יאנג

מצב שבו אנרגיית היאנג חלשה. באופן יחסי יש יותר ין מאשר יאנג והדבר יתבטא בתחושת קור.

מטרת הטיפול לחזק את היאנג.

דוגמא: חוסר יאנג בטחול יתבטא בעייפות, חולשה, יציאות רכות או שלשול, בצקת, רתיעה מקור ומשיכה לחום.

סיכום

ייתכנו מצבים שבהם יופיעו סימפטומים וסימנים מגוונים ולכאורה סותרים; אלו מופיעים כאשר קיים חוסר איזון גם בין וגם ביאנג ואז יש לטפל בשניהם. הסימנים והסימפטומים המדויקים לגבי חוסר איזון בין ין ויאנג באיברים הפנימיים מפורטים בהמשך.

    יש לך שאלה לאורון? השאר/י הודעה ונחזור אליך בהקדם

    מאשר/ת לקבל את הניוזלטר ואשמח לקבל 10% הנחה לקניה ראשונה!