בלוטת התריס היא בלוטה קטנה שרוחבה כ 5 סנטימטרים,הנמצאת מתחת לעור שמתחת לפיקת הגרון.
בלוטת התריס מפרישה הורמונים המפקחים על חילוף החומרים בגוף. הורמונים אלו זקוקים ליוד הנמצא במזון ובמים.
ההורמון המיוצר בבלוטת התריס נקרא תירוקסין, או T4. תירוקסין מומר בכבד לצורה פעילה של ההורמון הנקראת T3.
The thyroid gland is a small gland, approximately 5 centimeters wide, located under the skin below the Adam's apple, which secretes hormones essential for regulating the body's metabolism. These hormones, primarily thyroxine (T4) which converts to the active form T3, require iodine from food and water for their production. Thyroid function is assessed by laboratory tests, such as TSH levels, which can indicate either an underactive thyroid (hypothyroidism) or an overactive thyroid (hyperthyroidism), each with distinct causes and symptoms.
כיצד מאבחנים תפקוד בלוטת התריס ומהם הסימפטומים והטיפולים?
תפקוד בלוטת התריס מאובחן בעיקר באמצעות בדיקות מעבדה, כשהשכיחה ביותר היא מדידת רמות הורמון ה-TSH. הורמון זה מופרש מבלוטת יותרת המוח ומגרה את בלוטת התריס לפעולה. רמות TSH גבוהות מצביעות על תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירודיזם), בעוד שרמות נמוכות מצביעות על פעילות יתר (היפרתירודיזם). פעילות יתר של בלוטת התריס מתפתחת כאשר הבלוטה מייצרת הורמון בכמות גדולה מדי, לרוב עקב נוגדנים במערכת החיסון או דלקת. התסמינים המאפיינים פעילות יתר כוללים קצב לב מהיר, לחץ דם גבוה, הזעה מוגברת, עצבנות, תיאבון מוגבר (ללא עלייה במשקל), קשיי שינה, פעילות מעיים מוגברת ועיניים נפוחות. הטיפול עשוי לכלול תרופות, כריתה או יוד רדיו-אקטיבי. תת-פעילות של בלוטת התריס נגרמת בעיקר מחסר ביוד או כתוצאה מטיפול ביתר-פעילות. התסמינים המאפיינים תת-פעילות כוללים דופק איטי, קול צרוד, קצב דיבור איטי, פנים תפוחים, עפעפיים שמוטים, רתיעה מקור, עצירות, עלייה במשקל, שיער ועור יבשים ודיכאון. הטיפול בתת-פעילות מבוסס על מתן הורמונים בצורת תירוקסין.
רמות ההורמון TSH גבוהות כאשר בלוטת התריס זקוקה לגרוי כיוון שאינה פעילה מספיק, מצב זה נקראת תת-פעילות של בלוטת התריס (היפותירודיזם).
לעומת זאת, כאשר רמות ההורמון TSH נמוכות מרמות הנורמה, הדבר מצביע על כך שאין צורך בגרוי בלוטת התריס. מצב זה מוגדר ברפואה, פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירודיזם).
פעילות יתר של בלוטת התריס, מתפתחת כאשר הבלוטה מייצרת הורמון בכמות גדולה מדי. הסיבות לכך הן נוגדנים במערכת החיסון המגרים את בלוטת התריס לייצר כמות מופרזת של הורמון (כנראה שזה הגורם למחלת גרייבס), או דלקת בבלוטת התריס. ברוב המקרים, דלקת גורמת לפגיעה בבלוטה ובסופו של דבר לתת-תפקוד של הבלוטה.
התסמינים המאפיינים פעילות יתר של בלוטת התריס הנם קצב לב מהיר, לחץ דם גבוה, הזעה מוגברת, עצבנות, תיאבון מוגבר (ללא עלייה במשקל גוף), קשיי שינה, פעילות מעיים מוגברת (עד שלשלול), עיניים נפוחות ורגישות לאור.
טיפול המפחית את ייצור ההורמון בבלוטה, עשוי לכלול אחד מהשיטות הבאות: טיפול תרופתי, כריתה של הבלוטה, טיפול בגלולות יוד רדיו-אקטיבי.
תת-פעילות של בלוטת התריס, נגרמת בעיקר מחסר ביוד, הגורם לגדילת הבלוטה יתר על המידה, בתהליך איטי והדרגתי, דבר הפוגע בתפקוד הבלוטה ואף עלול להביא להריסתה.
סיבה נוספת, היא טיפול ביתר-פעילות, המביא בסופו של דבר לתת-פעילות של בלוטת התריס.
התסמינים המאפיינים תת-פעילות של בלוטת התריס, מתפתחים לאט יותר מסימפטומים של יתר-פעילות, ופחות דרמטיים. התסמינים כוללים: דופק איטי, קול צרוד, קצב דיבור איטי, פנים תפוחים, עפעפיים שמוטים, רתיעה מקור, עצירות, עליה במשקל, שיער יבש, עור יבש, דיכאון.
טיפול בתת-פעילות מבוסס על מתן הורמונים בצורת תירוקסין.
טיפול ברפואה סינית
פעילות יתר של בלוטת התריס, מתאימה לתפיסה הסינית של חום, בעיקר חום ריק (חוסר yin). במקרה כזה הלשון תהיה בעלת גוון אדום עם חיפוי מועט או ללא חיפוי. הדופק מהיר, ועפ"י רוב דק.
הטיפול יהיה טיפול בתזונה, דיקור וצמחי מרפא לחיזוק yin וטיהור חום.
לרשימת המזונות ראה בספר "אמנות הריפוי בתזונה סינית", בפרק: "חוסר yin בכליות".
תת-פעילות בלוטת התריס, מתאימה לתפיסה הסינית של חוסר צ'י (אנרגיה) או חוסר יאנג בכליות או בטחול:
- חוסר ביאנג הכליות יבוא לידי ביטוי בעייפות, רתיעה מקור, בצקות, חולשת גב תחתון וחולשת ברכיים.
- חוסר צ'י בטחול יבוא לידי ביטוי בעייפות, חולשת שרירים, אי נוחות בבטן לאחר אכילה, יציאות רכות.
לטיפול ראה הנחיות בתזונה וצמחי מרפא בערך "טיפול בעייפות".
