החכמים הסינים האמינו כי לעונות השנה השפעה עמוקה על הצמיחה וההתפתחות של בני האדם. לכן עלינו לחיות בהרמוניה עם שינויי האקלים בין העונות. כשאנו מסיימים עונה אחת ומתקרבים לעונה הבאה, גופנו ונפשנו עושים התאמה הדרגתית לשינוי בתנאים, יום אחר יום. אנו יכולים לסייע לתהליך זה על ידי בחירה והתאמה של מזונות מסוימים ואופן הכנתם.
According to Chinese wisdom, as detailed in the NEI JING, adapting one's diet to the seasons is essential for human health and well-being. This approach, advocated by Natural China, emphasizes living in harmony with seasonal changes, which are categorized into Yang seasons (spring and summer, for growth) and Yin seasons (autumn and winter, for storage). Failing to align dietary choices and preparation methods with these natural laws can lead to imbalances and illness in subsequent seasons.
לאורך השנים איבדנו את היכולת האינטואיטיבית שלנו ביחס לבחירת המזון ולהכנתו. ואולם, על ידי לימוד והתנסות נוכל לחזור ולדעת מה גורם לנו להרגיש ולתפקד טוב יותר.
ה-NEI JING מסביר כי האביב והקיץ נחשבים לעונות יאנגיות (yang) שבהן אנרגיות האדמה פורצות כלפי מעלה, מה שבא לידי ביטוי בנביטה, בצמיחה ובהנבת פירות וגידולים. לעומת זאת, הסתיו והחורף נחשבים לעונות יניות (yin) שבהן הגידולים נקצרים, נאספים ומאוחסנים.
"החכמים חיו לפי חוקי הטבע ולכן גופם לא סבל ממחלות משונות; הס לא איבדו שום דבר שהטבע העניק להם ותמצית חייהם לא הייתה מותשת לעולם".
בני אדם צריכים להתאים את אנרגיית הגוף והתזונה לעונות השנה על ידי עידוד תנועת אנרגיה כלפי מעלה והחוצה באביב ובקיץ, ותמיכה בתנועת אנרגיה כלפי מטה ופנימה בסתיו ובחורף. בנוסף, לטעמים חשיבות רבה בהתאמה התזונתית לעונה, כאשר לכל אחד מחמשת האלמנטים יש טעם הקשור אליו ומשפיע על איבר מסוים. לדוגמה, באביב, זהו הזמן הטוב ביותר לתת ביטוי לאנרגיה יצירתית, כפי שמתאר ה-NEI JING: "את שלושת חודשי האביב מכנים תקופת ראשית החיים והתפתחותם. הנשימות של השמים והארץ מוכנות לתת חיים, ולכן הכל מתפתח ופורח. לאחר לילה של שינה האנשים צריכים להקיץ בבוקר השכם; הם צריכים לצעוד בזריזות מסביב לחצר".
מה מסביר ה-NEI JING על עונות השנה יאנג וין?
"הזריעה וההולדה הם בהרמוניה עם האביב. הצמיחה ועיבוד האדמה הם בהרמוניה עם הקיץ. האיסוף בתקופת הקציר הוא בהרמוניה עם הסתיו. אחסון היבול הוא בהרמוניה עם החורף. אם בני אדם נוהגים שלא לציית לחוקים אלו, הם מפריעים לשמיים ולאדמה ולארבע העונות למלא את תפקידם אם ין ויאנג משתנים, גם האנשים משתנים בהתאם, ואז אפשר לחזות את גורלם".
קטע אחר ב-NEI JING מסביר כי האביב והקיץ נחשבים לעונות יאנגיות (yang) שבהן אנרגיות האדמה פורצות כלפי מעלה, מה שבא לידי ביטוי בנביטה, בצמיחה ובהנבת פירות וגידולים, ואילו הסתיו והחורף נחשבים לעונות יניות (yin) שבהן הגידולים נקצרים, נאספים ומאוחסנים.
בעונות קרות אלה העצים שולחים את התמצית שלהם מהחלק היאנגי – הקליפה, אל לב הגזע. כלומר, עלינו לציית לחוקי הטבע, לזרום עם השינויים ולא להתנגד להם. חוסר התאמה בעונה אחת יתבטא בחוסר איזון ובמחלה בעונה הבאה. כפי שמסביר ה-NEI JING:
"החכמים הגו ופיתחו את היאנג שלהם באביב ובקיץ, והגו ופיתחו את הין שלהם בסתיו ובחורף על מנת לנהוג לפי החוק החשוב ביותר; וכך החכמים, יחד עם כל דבר ביקום, שמרו על חייהם ועל התפתחותם".
מכאן אנו למדים שבאביב ובקיץ עלינו לעודד ולתמוך בתנועת האנרגיה של הגוף כלפי מעלה והחוצה, להיות יותר פעילים ולנצל את אור היום, ואילו בסתיו ובחורף עלינו לתמוך בתנועת האנרגיה כלפי מטה ופנימה, לחזק ולאכסן את האנרגיה באיזור השורשים (כליות) והמרכז (קיבה, טחול).
לטעמים חשיבות רבה בהתאמה התזונתית לעונה, ולעיתים מתרחשות טעויות לגבי אופן השימוש בהם: לכל אחד מחמשת האלמנטים יש טעם הקשור אליו ומשפיע על האיבר שקשור לאותו אלמנט, אך אינו קשור להתאמה העונתית המיוחסת לאותו אלמנט. (הטעם המלוח יוצא דופן, והוא ידון בפרק הדן בטעמים ובפרק על אלמנט המים). למשל: הטעם המר נחשב ין ומקרר וישפיע על הלב. אך בקיץ אנו זקוקים לטעמים יאנגיים שיסייעו לאנרגיית היאנג ולתהליך הנידוף, ולכן הטעם המר לא יהיה הטעם הדומיננטי.
באביב, זהו הזמן שהטבע מתחיל ללבלב ולפרוח ומבחינתנו זה הזמן הטוב ביותר לתת ביטוי לאנרגיה יצירתית ולהוציא לפועל רעיונות שנאספו והתגבשו בנו, כפי שמתאר זאת ה-NEI JING: "את שלושת חודשי האביב מכנים תקופת ראשית החיים והתפתחותם. הנשימות של השמים והארץ מוכנות לתת חיים, ולכן הכל מתפתח ופורח. לאחר לילה של שינה האנשים צריכים להקיץ בבוקר השכם; הם צריכים לצעוד בזריזות מסביב לחצר".