אכילה בחוץ יכולה להיות חוויה משותפת לכל גיל ולכל כיס, אך מסתבר שהמודעות לתפריטים המותאמים לסוכרתיים נמוכה במיוחד בישראל, אם בכלל קיימת. מבחינת לחם, פיתות ולחמניות, חל שיפור מסוים בשנים האחרונות, וגם בדוכני פלאפל מסוימים כבר ניתן למצוא פיתה מקמח מלא. נכון, לא תמיד ניתן למצוא 100% חיטה מלאה, אבל בכל זאת מדובר בהתקדמות. מבחינת שאר הפחמימות המצב לא מעודד, וסוכרתיים נאלצים לעשות הרבה פשרות ולוותר על מגוון תפריטים.בישראל
קחו לדוגמא מסעדה אסיאתית המגישה אטריות עם ירקות מוקפצים, או סושי על סוגיו השונים. נכון לרגע כתיבת מאמר זה, אין בנמצא מסעדה סינית שהתפריט שלה מציע אטריות מקמח מלא, למרות שמדובר במצרך פשוט וטעים שנמצא במרבית המרכולים, ועל סושי אין בכלל על מה לדבר.בישראל
במסעדות עממיות וחומוסיות, ניתן לפעמים למצוא פיתה מקמח מלא, אבל הדבר לא שכיח כמו לחם ובגטים מקמח מלא אותם ניתן למצוא בבר כריכים. שווארמה בלאפה מקמח מלא, יש בכלל דבר כזה?בישראל
על מסעדה מרוקאית שמגישה קוסקוס מלא שמעתם?בישראל
מסעדה איטלקית מתהדרת במנות עם שמות מתנגנים כמו פפרדלה ((pappardelle , פנה (penne), פוזילי (fusilli), ריגטוני (rigatoni), רדיאטורי (radiatori), לינגואינה (linguine), מפלדינהmafaldine) ) וכמובן ספגטי. כולם סוגים של בצקים. קמח 70% מתאים מאוד לאפיה, ומקנה ללחם או כל מאפה אחר תחושה רכה, קלה ואוורירית בדומה מאוד למאפים הנעשים מקמח לבן. מדוע לא להכין פיצות ושאר מכלים איטלקיים משובחים מעט בריאים יותר?
אז מה נישאר? להזמין סלט. אבל כמי שמטפל בסוכרתיים מעל 20 שנים ועוקב אחר התזונה שלהם בבית ומחוץ, אני שומע אין ספור פעמים שלאחר ארוחה בריאה ו"תמימה" במסעדה, רמות הסוכר עולות. למה? פשוט מאוד, כי הרטבים למיניהם מכילים סוכר.
שתיה חמה ושתיה קלה ללא סוכר יש בכל מקום, אבל מה עם מנות אחרונות? ובכן, שם המצב קשה במיוחד : יש שפע של עוגות ועוגיות וקינוחים בסגנונות שונים, אבל בכולם קמח לבן והמון סוכר. כל כך פשוט להפוך כל עוגה על רכיביה השונים לעוגה בריאה יחסית.
אפשר להשתמש בקמח מלא 70% היכן שנדרש, להחליף את הסוכר בממתיק מלאכותי או מעט פירות, ובאותה הזדמנות, ממש לא חייבים להכין עוגה נורא מתוקה. בכל המתכונים, גם חצי מכמות הסוכר נותנת תוצאה מצוינת.
ואם בעלי ומנהלי מסעדות ירימו גבה ויאמרו: "כל הטורח, ההשקעה והסיכון שמנות ייזרקו לפח בסוף יום, בשביל כמה חולי סוכרת?". אז תשובתי להם, שלא מדובר ב"כמה חולי סוכרת". לצערנו מדובר בחצי מיליון חולי סוכרת נכון לשנת 2017, ועוד מספר דומה של נשים וגברים המוגדרים כטרום סוכרתיים.
ולמה לייחס תפריט בריא עם יותר קמח מלא וללא סוכר רק לאוכלוסיית הסוכרתיים? מה עם אנשים הסובלים מעודף משקל, מחלות לב וכלי דם, הפרעות עיכול, ועוד מחלות שונות? מרבית המבוגרים סובלים מבעיה כלשהי, קטנה או גדולה. אם כך, מדובר בחלק גדול מאוד של האוכלוסייה, ולא "כמה סוכרתיים". מעבר לכך, כיום גם אנשים בריאים מעדיפים אוכל בריא. אז מה הקושי הגדול? תשאירו את כל התפריט הרגיל על כנו, רק תוסיפו מנה או שתיים בריאים יותר. אין ספק שהביקוש הרב יפתיע אתכם.
בישראל