הגדרה: קושי במעבר הצואה ו/או התרוקנות צואה אחת ליומיים או למעלה מכך.עצירות יכולה להתייחס גם להתרוקנות לא מלאה או לצואה קשה ויבשה.
סיבות אפשריות לעצירות הן:
- תזונה דלת סיבים תזונתיים.
- חוסר בפעילות גופנית.
- חום במעי הגס.
- חוסר ין, חוסר דם ויובש במעי הגס.
- חולשת טחול וקיב.
- חסימת צ׳י הכבד.
טיפול:
תזונה עשירה בסיבים תזונתיים מעלה את נפח הצואה ובכך משפרת פריסטלטיקה (תנועת המעי) והתרוקנות צואה. סיבים תזונתיים נמצאים במזונות מלאים על קליפתם: פירות, ירקות, דגנים וקטניות. ניתן גם להוסיף למזון סובין, וכן זרעים כגון: זרעי פשתן, זרעי שומשום וקליפות זרעי לחך .(PLANTAGO OVATA) במקביל לצריכת מזונות עתירי סיבים, מומלץ להעלות את כמות הנוזלים. חוסר בפעילות גופנית וישיבה ממושכת גורמים למעי עצל. פעילות גופנית ממריצה את התנועה הפריסטלטית של המעי הגס ומניעה את צ׳י הכבד. פעילות מומלצת יכולה להיות הליכה, שחייה, ריקוד, רכיבה על אופניים, או כל פעילות אירובית אחרת, למשך כ-20 דקות, לפחות 4 פעמים בשבוע. תרגיל מומלץ נוסף הוא תרגיל ״אופניים״ בשכיבה על הגב.
חום במעי הגס גורם להידלדלות הנוזלים ולצואה יבשה שקשה להוציאה. חום עלול לנבוע מאכילה של מזון מחמם או מייבש, מחסר ין, מסטגנציה ממושכת או מחדירה פנימה של חום חיצוני. במקרים אלו יופיעו עצירות עם צואה יבשה, צמא למשקה קר, שתן כהה, דופק מהיר ולשון אדומה (לעיתים עם כיסוי צהוב) או לשון נורמלית עם כיסוי צהוב.
עצירות
טיפול תזונתי:
- לחדול מצריכה של מזונות מחממים ומייבשים.
- לאכול עלים ירוקים כגון: חסה, כרוב, סלרי, שן הארי, גרגר הנחלים, אצות, תרד, נבטים, עשב חיטה ושעורה.
- מזונות מועילים נוספים: חציל, מלפפון, תפוח, אגס, אפרסק, אשכולית, עגבניה, אבטיח, מלון, בטטה, פאפיה, אפונה.
- שתיית תה ירוק סיני, אלוורה או אשחר במקרים קשים.