הגדרה: מעבר צואה נוזלית המתרחש, בדרך כלל, בתדירות גבוהה מן הרגיל.
סיבות אפשריות לשלשול:
- חולשת טחול.
- חולשת יאנג הכליות.
- כבד פולש לטחול.
- לחות, חום, קור.
- אלרגיה למזון והיעדר אנזימי עיכול.
- דיזנטריה.
שלשול אקוטי ושלשול כרוני
ברפואה המערבית מקובל לעשות אבחנה בין שלשול אקוטי לכרוני:
שלשול אקוטי נובע מאכילה של מזון מקולקל או מזוהם בקטריאלית, או מנטילת צמחים רעילים, משלשלים, ומתרופות מסוימות. שלשול כרוני לעומת זאת, נובע מדלקת כרונית שאינה זיהומית, כמו למשל, מחלת קרוהן או קוליטיס, או לחילופין מגורמים שאינם דלקתיים, כמו סינדרום המעי הרגיז וסרטן.
על פי תפיסת הרפואה הסינית, שלשול אקוטי יכול להיגרם מפלישה פתאומית של מחולל מחלה חיצוני, למשל, חשיפה ללחות החודרת אל תוך הגוף דרך מרידיאני השכבות החיצוניות, או בעקבות התרגשות ומתח פתאומיים או בשל אכילה של מזון קר מדי בכמות גדולה.
שלשול כרוני קשור יותר לחולשת טחול, כליות או חסימת צ'י הכבד אשר לאורך זמן מחליש את יכולת ההנעה וההתמרה של הטחול. למרות שקיימים אמצעים טבעיים לעצור שלשול, חשוב לאפשר לגוף להתנקות ממזון מזוהם או מקולקל לפני שעושים זאת, ורק אחר כך להשמיד חיידקים וטפילים שהגוף אינו מצליח להיפטר מהם בעצמו.
חלוקה על פי סינדרומים:
חולשת טחול
הטחול אחראי לייצור אנרגיה חיונית לפעולת השרירים והאיברים מן המזון המגיע לקיבה, וכן להפקת דם בעזרת איברים נוספים.
אנרגיית הטחול נעה כלפי מעלה. תפקידה לשמור שהאיברים הפנימיים יישארו במקומם ולמנוע צניחת אנרגיה. אם צ'י הטחול חלש, והאנרגיה צונחת כלפי מטה, יתבטא מצב זה, בין השאר, בצואה רכה או נוזלית. כשיאנג הטחול חלש, תופיע צואה מימית שתכיל חלקי מזון שלא עוכלו.
טיפול תזונתי לחיזוק אנרגיית הטחול
- ירקות עשירים בפחמימות כגון: גזר, בטטה, דלעת, אפונה, שעועית ירוקה, לפת, תפוח אדמה, גזר לבן (PARSNIP).
- דגנים מבושלים היטב או כדייסה: שיבולת שועל, אורז מתוק, כוסמת, קינואה, תירס.
- ירקות ותבלינים חריפים: בצל, כרישה, פלפל שחור, ג'ינג'ר, קינמון, שומר, שום, אגוז מוסקט, עלי חרדל, ריחן.
- כמות קטנה ומבושלת היטב של מזון מהחי, כגון: מקרל, טונה, אנשובי, עוף, הודו, כבש ובקר.
חולשת יאנג הכליות
הכליות הן המקור לאנרגיות הין והיאנג של הגוף. יאנג הכליות מספק את האנרגיה הדרושה להזנת הטחול, לחימום הגוף ולהתמרת הנוזלים. חולשת יאנג הכליות תוביל לשלשול מוקדם בבוקר ולסימפטומים אופייניים נוספים כתחושת קור וחולשה של הגב והברכיים.
טיפול תזונתי לחיזוק יאנג הכליות
מזונות ותבלינים המחממים את יאנג הכליות הם: חילבה, פלפל שחור, ג'ינג'ר יבש, קליפת קינמון, בצל, שום, ריחן, פלפל אדום חריף, זרעי שמיר וזרעי שומר, כוכבי אניס, זרעי חרדל, בצל ירוק, פיסטוק, אגוזי מלך, שעועית שחורה, כרישה, קינואה, עוף, כבש, סלמון, אלתית, אנשובי, חמאה מזוככת, שמן סויה, שיבולת שועל, אורז מלא. יש להיזהר בשימוש במלח ובאצות ים.
כבד פולש לטחול
אחד מתפקידיו החשובים של הכבד הוא להניע צ'י ודם בצורה סדירה בכל הגוף. כשצ׳י הכבד תקוע, הוא עלול לפלוש לטחול, לפגוע ביכולת ההעלאה שלו ולגרום לשלשולים. בדרך כלל כשצ׳י הכבד תקוע, הוא פולש גם לקיבה ואז יופיעו שלשול ועצירות לסירוגין. בנוסף, יופיעו בטן נפוחה, חוסר מנוחה, כעסים ועוד.
טיפול תזונתי
- מומלץ לצמצם מאוד או לסלק לגמרי את המזונות הגורמים לחסימה. אלו כוללים מזונות עשירים בשומן רווי כגון בשרים, ביצים, שמנת וגבינות, שומן צמחי שעבר תהליך הידרוגנציה, ושומנים באיכות ירודה כמרגרינה, מזון שטוגן בשמן מקולקל ומעופש ושמן מכבישה חמה. כמו כן יש להמעיט באגוזים וזרעים שלהם תכולת שומן גבוהה.
- יש להימנע ממזון המכיל כימיקלים:
מונוסודיום גלוטמט הנמצא באבקות מרק.
קפה (כולל שוקולד וקולה). חשוב לדעת כי בתהליך ייצור הקפה משתמשים בכימיקלים, ובנטרול הקפאין משתמשים בממיסים על בסיס דלק. על מנת להפוך קפה לאינסטנט, משתמשים בכימיקלים שונים.
מזונות נוספים שרצוי להימנע מהם
- סוכרזית בכמות גדולה לאורך זמן, עלולה לגרום להופעת תאים סרטניים.
- מזון שרוסס בחומרים כימיים קוטלי מזיקים – אלו אינם מתפרקים בגוף ומצטברים ברקמות שומן בכבד ובכליות.
- משקאות קלים – מכילים זרחה, מייצבים סינתטיים וכימיקלים רבים נוספים.
מזונות מוכנים ומעובדים המכילים חומרים משמרים, חומרי טעם, ריח וצבע מלאכותיים.
מזונות ממריצים ומניעים חסימות:
אלו כוללים מזונות, תבלינים ועשבי מרפא שרובם מעט חריפים:
גרגר הנחלים, עלי חרדל, עלי דפנה, כורכום, בזיליקום, הל, מיורם, כמון, בצל ירוק, שומר, שמיר, ג'ינג'ר, פלפל, לפת, רוזמרין, מנטה, מליסה, צנון וקליפות הדרים.
יש להיזהר ממזונות חריפים מדי כמו פלפלים חריפים, שכן אלו עלולים ליצור חום חזק ולהחריף סימפטומים קיימים.
מזונות שמניעים בעדינות ושאינם חריפים:
סלק אדום, אורז מתוק, אוכמניות, אפרסקים, דובדבנים, ערמונים, כרוב, קולורבי, כרובית, ברוקולי, עלים ירוקים, נבטי דגנים, קטניות וזרעים, ירקות ופירות טריים. אלו מסייעים לפעילות הכבד ולזרימת האנרגיה.
מזונות המביאים להרמוניה בכבד ומרגיעים נפש סוערת, כוללים מזונות מתוקים באופן טבעי ופחמימות מורכבות.
לחות, חום, קור
אלו יכולים לנבוע מחשיפה לפתוגן חיצוני, הפולש פנימה דרך מרידיאני השכבות החיצוניות, מאכילת כמות גדולה של מזון קר, או מסיבה אחרת המחלישה את הטחול וגורמת להצטברות לחות.
הטיפול בלחות כולל: ניקוז הלחות באמצעות השתנה, חיזוק הטחול והימנעות ממזונות מייצרי ליחה ולחות.
טיפול תזונתי בלחות
גורמים תזונתיים שיש להימנע מהם:
- מזון מקרר, נא ומתוק מדי.
- ביצים, גבינות, בשר, אגוזים, זרעים (במיוחד בוטנים), ומזון שמן ומטוגן.
- מזון מעובד, מזוקק, ומזון שטופל בכימיקלים.
- ארוחה כבדה עם סוגי מזון רבים מדי.
- ארוחות לילה.
- טיפול תזונתי:
- מכיוון שלטעם המר יש יכולת לייבש ולנקז לחות הוא יהיה הטעם הדומיננטי בטיפול במצבי ליחה ולחות.
ב- NEI JING כתוב:
"כשהטחול סובל מלחות על האדם לאכול מיד אוכל מר, שהוא בעל סגולות ניקוז".
את הטעם המר החזק ניתן לקבל דרך צמחי מרפא ואילו המזונות המרים יכללו בדרך כלל טעם נוסף.
מזונות המייבשים לחות:
שיפון, אמרנט, אזוקי, סלרי, חסה, בצל ירוק, אלפלפה, לפת, קולורבי, פלפל לבן.
בדרך כלל, תתחבר הלחות לחום או לקור, ואז נשלב בהתאם מזונות מקררים או מחממים.
לחות תיראה על הלשון כחיפוי עבה, תגרום לריר בצואה, לתחושת כבדות, לשתייה מועטה ולחוסר תיאבון.
קור יתבטא בחיפוי לשון לבן, שתן בהיר וצואה מימית.
חום יתבטא בחיפוי לשון צהוב, שתן כהה, ייתכנו צואה מסריחה וצריבה בפי הטבעת.
על טיפול במצבי חום וקור, עיין בפרק 3, הטמפרטורה האנרגטית של המזון.
אלרגיה למזון והיעדר אנזימי עיכול
שלשול עלול להיגרם מאלרגיה למזון מסוים. במקרה כזה, אם המקור אינו ידוע, יש להוציא מן התפריט את המזונות החשודים, עד לאיתור האלרגן, ואז כמובן להימנע ממנו.
תחילה רצוי להסיר מוצרי חלב, בשר, מזון חריף ומתובל, מיצים וממתקים, מזון שמן ומטוגן אחר כך לבדוק פירות, קטניות, דגנים וירקות.
ייתכן מצב שבו לגוף יש חוסר באנזימי עיכול מסוימים ואז הוא יתקשה בעיכול מרכיבים מוגדרים, כגון: חוסר באנזים הלקטוז, האחראי על פירוק סוכר החלב (לקטוזה). אכילת חלב ומוצריו תגרום לשלשול ולסימפטומים נוספים.
דיזנטריה
דיזנטריה היא שלשול המלווה בדם ובהפרשה רירית, בכאבי בטן ובטנזמוס.
דיזנטריה נגרמת מזיהום של אורגניזם כמו שיגלה, סלמונלה ואחרים.
במקרה כזה יש לפעול על פי הנחיות לטיפול בלחות חמה. בנוסף, לצרוך אחד או יותר מהמזונות והצמחים משמידי הפרזיטים. את אלו יש לצרוך על בטן ריקה, בבוקר או בין הארוחות:
- 50 גרם גרעיני דלעת.
- מיץ גזר.
- שיני שום קלופות. ניתן לכתוש את שיני השום ולערבב עם גזר מבושל חתוך לעיגולים.
- תאנים טריות בין הארוחות.
- תה ירוק סיני.
- לימון טרי סחוט ומהול במים.
- חליטת תה מצמח השיבה/לענה (WORMWOOD/AERTEMISIA ABS1NTHII) זה נחשב למר מאוד, קר, מעט חריף, מטהר חום ומייבש לחות, מטפל בדלקות, משתן, מטפל במחלות כבד וכיס מרה, מטהר חום ורעלים
- ומשמיד פרזיטים.
ברבריס וולגריס (BERBERIS VULGARIS) , קר, משפר עיכול ומניע הצטברויות במערכת העיכול. הוא מטהר חום ומייבש לחות, מניע את צ׳י הכבד, מטפל בזיהומים ובדלקות במעיים. - חותם זהב (HYDRASTIS CANADENSIS) , קר, מטהר חום ומייבש לחות, מטפל בזיהומים ובדלקות. זהו צמח חזק מאוד ויש להשתמש בו בזהירות, על פי הנחיות המטפל.
הנחיות כלליות לטיפול בשלשול:
- לשמור על ארוחות קטנות ופשוטות, ללא מרכיבים רבים. להימנע ממזון שומני או מטוגן, מדבש, סוכר לבן וקמח לבן, וממוצרי חלב.
- להקפיד על שתייה רבה כדי להחזיר נוזלים לגוף ולמנוע התייבשות.
- לאכול אורז מבושל היטב, גזר, זיתים, שעועית ירוקה, כרישה ומרק ירקות.
- אבקת חרובים עוצרת שלשול, ואולם, כדאי להשתמש בה רק לאחר שהגוף התנקה ממזון מקולקל ומפרזיטים.
- במצב של שלשול ״חם״, מומלץ לאכול בנוסף למרכיבים המופיעים בסעיף 3, טופו, דוחן, שעועית מש ומרק גריסי פנינה. בין הארוחות לאכול תפוח חמוץ מרוסק ולשתות תה ירוק.
לטיפול בשלשול ״קר״, מומלץ לאכול בנוסף לאמור בסעיף 3, דייסת שיבולת שועל עם קינמון, ג׳ינג׳ר יבש וערמונים, לתבל במעט פלפל אדום חריף או פלפל שחור. בין הארוחות לשתות תה ג'ינסנג.